<h1>רבינו ירוחם נט"ז ח"ז</h1>
<h2>דף קג:</h2>
כיון שאמרו הב לן ונבריך כלומר ברכת המזון כבר עקרו דעתם מלשתות ואסור לשתות יותר קודם ברכת מזון כך פשוט בפסחי' ובברכות ובחולין ופירש רי"ף שאם ירצה לשתות קודם ברכת המזון שצריך לברך ב"פ הגפן וכן פרש"י ור"ח. ורשב"ם כתב שאסור לשתות אפילו בברכה קודם ברכת המזון וראשון נר' עקר פירוש וכל שכן אם ירצה לאכל שצריך לברך על מה שאכל ברכת המזון דהוי הב לן ונבריך הסח הדעת וכל שכן מי שנטל הכוס לברך ומזה הטעם נשתני' ברכת המזון לברך ב"פ הגפן באחרונה מה שאין כן בקדוש והבדלה וכיוצא בהן. ובדיני הנהנין כתבתי מתי יברך על היין שלאחר המזון ומתי לא יברך עליו. כוס של ברכת המזון כתב בה"ג שאין לברך עליו על הגפן ועל פרי הגפן והעולם לא נהגו כן.
<h2>דף קה:</h2>
ברכת המזון טעונה כוס אפילו יחיד כך פשוט וכן בתוספות וכן כתב בה"ג וכן כתב ה"ר יחיאל זכרונו לברכה מפריש פירוש וצריך לחזר אחריו כמו בשאר מצות ואם מברכין על כוס פגום כתבתיו בברכת הנהנין ח"א. כוס של ברכת המזון צריך שיעור כלומר רביעית לוג שהוא ביצה ומחצה. כך פשוט ועוד פשוט בשבת דצריך רובע רביעית לוג מפני שאחר שימזוג במים שהן שלשה חלקים מים ואח' יין יעמוד על רובע לוג בין הכל ביין חזק שאינו יכול לשתותו בלא שלש' חלקי מים ונראה שהכל לפי היין אם הוא חזק ושיעש' בענין שכשיהיה ראוי לשתות לו שיהיה בו רביעית הלוג שהוא ביצה ומחצ' שהלוג ו' ביצים. המברך אם צריך שיטעום תחלה כתבתי בברכת הנהנין בענין הסעודה בדין אם המסובין רשאין. ויש שנהגו לשפוך מכוס של ברכה לכל א' בכוסו ונראה דאינו צריך ושם כתבתיו.
<h2>דף קז.</h2>
אין אומרין הבא כוס של ברכה אלא על היין אבל לא על שכר ודוקא דלא קבע עילויה אבל קבע עילויה אמרינן כך פשוט ורשב"ם לא גריס ודוקא דלא קבע וכולי דכיון דברכ' מזון טעונה כוס מה תלוי בקביעות ונראה שאם היה חמר של אותה מדינה שכר דמברכין עליו כוס של ברכה וכן כתב הרא"ש.
